בקשה לצו תשלומים בהוצאה לפועל: טופס 233, סכום מינימום ופריסת החוב
מאת מערכת הוצאהלפועל.infoעודכן: זמן קריאה: 8 דקות
מידע כללי, נערך מול מקורות רשמיים — איך אנחנו בודקים את התוכן
איך מבקשים צו תשלומים (צו חיוב בתשלומים) בהוצאה לפועל: מתי אפשר להגיש, טופס 233 ושאלון 529, מינימום 150 ₪ לחודש, פריסה עד 3–7 שנים, נוסח לדוגמה, ומה קורה לעיקולים אחרי הצו.
התשובה הקצרה: צו תשלומים הוא החלטה של רשם ההוצאה לפועל שפורסת את החוב לתשלומים חודשיים. מבקשים אותו בטופס 233 עם שאלון 529, או באזור האישי בקוד בקשה 50. ההגשה חינם.
פועלים מיד עם קבלת האזהרה — בתוך תקופת האזהרה דרך חקירת יכולת, או בבקשה לצו תשלומים. הסכום המינימלי הוא 150 ₪ לחודש, והפריסה המקסימלית היא 3 שנים (4 בחוב מעל 100,000 ₪), עם אפשרות להארכה. דף השירות הרשמי.
אם החוב נכון אבל אין לכם אפשרות לשלם אותו בבת אחת, צו תשלומים הוא בדרך כלל הצעד הראשון. הרשם בודק את המצב הכלכלי וקובע סכום חודשי שאפשר לעמוד בו. בהמשך, תשלום סדיר פותח את הדרך לעיכוב עיקולים. כך עושים את זה נכון.
מה זה צו תשלומים (צו חיוב בתשלומים)?
"צו חיוב בתשלומים" הוא השם הרשמי. זו החלטה של רשם ההוצאה לפועל שקובעת כמה תשלמו כל חודש עד שהחוב ייפרע. יש שני מצבים עיקריים:
- פריסה שמופיעה באזהרה ("טבלת המנהל"). בחובות של עד 50,000 ₪, האזהרה כוללת פריסת תשלומים לפי כללים קבועים (סעיף 69א לחוק). מי שמשלם לפיה יכול כבר אחרי תשלום אחד לבקש הכרה כ"חייב משלם".
- צו שהרשם קובע לפי היכולת שלכם. מבקשים אותו כשהפריסה הראשונית לא מתאימה, או כשאין פריסה כזו בתיק. בקשה כזו מתאימה גם כשהמצב השתנה ורוצים לשנות צו קיים.
צו תשלומים לא מוחק את החוב ולא מבטל ריבית. הוא קובע איך משלמים.
מתי מגישים? (וכמה זמן אפשר לפרוס)
החוק: לפי סעיף 7א(א) לחוק ההוצאה לפועל, חייב שלא יכול לשלם מגיש בקשה לצו תשלומים תוך 20 ימים מהמצאת האזהרה, או במועד אחר שנקבע בה. דף השירות של הרשות מתאר את הבקשה בטופס 233 כבקשה שמגישים אחרי שחלפה תקופת האזהרה (20 ימים ברוב התיקים, ו-30 ימים בשטרות ובתביעה על סכום קצוב), ובתוך התקופה מפנה לחקירת יכולת: מתייצבים אצל רשם תוך 21 או 30 ימים מקבלת האזהרה, והוא קובע סכום חודשי.
המסקנה המעשית: לא מחכים. לפי סעיף 7ג(ב) לחוק, חייב שלא מילא אחרי האזהרה ולא הגיש בקשה לצו תשלומים עלול להיחשב "בעל יכולת המשתמט מתשלום", וזה פותח את הדרך להגבלות, אלא אם נתן הסבר סביר. אם אתם בתוך תקופת האזהרה ולא בטוחים איזה מסלול מתאים, בררו במוקד *35592.
| גובה החוב | פריסה רגילה | עם הארכה של הרשם |
|---|---|---|
| עד 100,000 ₪ | עד 3 שנים | עד 6 שנים |
| מעל 100,000 ₪ | עד 4 שנים | עד 7 שנים |
ההארכה נתונה לשיקול דעת הרשם, שבוחן שוב בהמשך אם אתם יכולים לעמוד בתוכנית. בהסכמת הזוכה והחייב, הרשם רשאי לתת צו לתקופה ארוכה יותר. אם גם פריסה כזו לא מספיקה, הרשות עצמה ממליצה לשקול חדלות פירעון. מקורות: דף השירות · סעיף 7א1 לחוק ההוצאה לפועל.
איך מגישים בקשה לצו תשלומים — שלב אחר שלב
- 1מחשבים סכום חודשי ריאלי. רושמים הכנסות והוצאות קבועות ומציעים סכום שבאמת תוכלו לשלם כל חודש. המינימום הוא 150 ₪. עדיף להציע מעט ולעמוד בו מאשר להתחייב ליותר ולהפסיק לשלם.
- 2ממלאים את טופס 233, "בקשה למתן צו חיוב בתשלומים או שינוי צו חיוב בתשלומים". מציינים את הסכום המוצע ואת התאריך בחודש שבו תשלמו.
- 3ממלאים את טופס 529, שאלון וכתב ויתור על סודיות, שמצורף כנספח לטופס 233. הוויתור מאפשר לרשם לבדוק את המידע במאגרים.
- 4מצרפים מסמכים: צילום תעודת זהות עם ספח (בתעודה ביומטרית — שני הצדדים) ומסמכים על המצב הכלכלי. אם חסר מסמך, כותבים למה. רשימה מומלצת.
- 5משלמים את התשלום הראשון ומצרפים קבלה. הרשות ממליצה לעשות זאת כבר בעת ההגשה. וזו גם חובה לפי החוק: לפי סעיף 7א(ד), מי שהגיש בקשה לצו תשלומים משלם את הסכום שהציע, במועדים שהציע, עד להחלטת הרשם. דרכי התשלום.
- 6מגישים: באזור האישי, בקוד בקשה 50 (בלי לצרף את הטופס, אבל עם נימוקים בשדה הייעודי), או בדוא"ל, בפקס, בדואר או בלשכה בזימון תור. ההגשה חינם.
אילו מסמכים כדאי לצרף?
דף השירות דורש "מסמכים המעידים על היכולת הכלכלית" בלי לפרט. רשימת המסמכים שהרשות מפרסמת לחקירת יכולת היא צ'קליסט טוב:
- תלושי שכר של 6 החודשים האחרונים: שלכם, של בן או בת הזוג ושל בני בית מעל גיל 18.
- אישורים מביטוח לאומי על קצבאות, כולל קצבת ילדים, אבטלה או הבטחת הכנסה.
- דפי חשבון עו"ש של 6 החודשים האחרונים, ומסמך "פרופיל לקוח" או "אישור יתרות" מכל בנק.
- פירוט חיובי כרטיסי אשראי של 6 החודשים האחרונים.
- חשבונות חשמל, מים, ארנונה, גז וטלפון. אם אתם גרים בשכירות — חוזה שכירות.
- יתרות בקופות גמל, קרנות השתלמות, חסכונות וביטוחים, ומתי כל אחת מהן נזילה.
- מסמכי רכב ונכסים, אם יש. עצמאים מצרפים גם דוח שנתי ו-3 דוחות מע"מ אחרונים.
- הוצאות חריגות שמשפיעות על היכולת לשלם: טיפול רפואי, מזונות שאתם משלמים, מכתב מרשויות הרווחה.
נוסח לדוגמה לנימוק הבקשה
בשדה הנימוקים כותבים בקצרה ובעובדות. הנה מבנה שאפשר להתאים. זו טיוטה לעריכה, לא טופס רשמי:
אני מבקש/ת לקבוע צו חיוב בתשלומים בתיק, בסך ___ ₪ לחודש, בתשלום ב-___ לכל חודש.
הכנסתי החודשית נטו היא ___ ₪ (מצורפים תלושים/אישורים). בני המשפחה הגרים איתי: ___. ההוצאות הקבועות שלנו הן כ-___ ₪, בהן שכר דירה של ___ ₪ ו___ (מצורפים מסמכים).
איני יכול/ה לשלם את החוב בתשלום אחד, אך אני מבקש/ת להסדיר אותו. שילמתי היום תשלום ראשון בסך ___ ₪ (קבלה מצורפת).
רוצים טיוטה מוכנה לעריכה? מחולל נוסח הבקשה בונה נוסח לבקשה לצו תשלומים. הוא פועל בדפדפן ולא שולח אלינו שום מידע.
מה קורה אחרי שהגשתם?
- הרשם מחליט. הוא לא חייב לאשר את הסכום שהצעתם, ויכול לקבוע סכום אחר או לבקש מסמכים נוספים. מעקב באזור האישי, ואפשר להירשם לעדכונים ב-SMS או בדוא"ל.
- העיקולים לא נעלמים מעצמם. לפי הרשות, תשלום חלקי לא עוצר הליכי גבייה. כדי לעכב או לבטל עיקול מגישים בקשה נפרדת, כל בקשה בטופס נפרד. ביטול ועיכוב עיקולים.
- אחרי 3 תשלומים — "חייב משלם". מי שמשלם 3 תשלומים ברציפות לפי הצו, וממשיך לשלם, יכול לבקש הכרה כ"חייב משלם" (טופס 351, קוד 351). ההכרה מעכבת עיקול משכורת, עיקול עו"ש, עיקול מיטלטלין ומימוש עיקול רכב. פרטים.
- חשוב להמשיך לשלם. ההכרה כחייב משלם מותנית בהמשך התשלומים. אם המצב משתנה, אל תפסיקו לשלם בלי הודעה. הגישו בקשה לשינוי הצו.
יש לכם כמה תיקים?
במקום צו תשלומים נפרד לכל תיק, אפשר לבקש איחוד תיקים. כל התיקים מתאחדים לתיק אחד עם תשלום חודשי אחד. את התשלום החודשי בתיק איחוד קובע הרשם, כך שהחובות ייפרעו בתקופת הפריסה שבחוק, והוא מתחלק בין הזוכים לפי גובה החוב של כל אחד.
צו תשלומים בתיק מזונות
בתיק מזונות שפתחה זוכה פרטית, אי אפשר לבקש לשנות את סכום המזונות החודשי השוטף. אפשר לבקש פריסה של חוב מזונות עבר בלבד, ומסמנים את האפשרות הזו בטופס. בתיק מזונות שפתח המוסד לביטוח לאומי יש טבלת פריסה ייעודית, ואם רוצים פריסה אחרת מגישים טופס 233. מזונות בהוצאה לפועל.
טעויות נפוצות
- להציע סכום שלא תוכלו לעמוד בו. הפסקת תשלומים פוגעת באמינות שלכם ובהכרה כחייב משלם.
- לחכות ולא לעשות כלום אחרי האזהרה. חייב שלא מגיב לאזהרה ולא מבקש צו תשלומים עלול להיחשב משתמט (סעיף 7ג(ב) לחוק). בתוך תקופת האזהרה אפשר לפנות לחקירת יכולת, ואחריה — לבקשה לצו תשלומים.
- לחשוב שהצו ביטל את העיקולים. קראו את ההחלטה. אם העיקול לא בוטל במפורש, הגישו בקשה.
- להגיש בלי מסמכים. בקשה בלי תמונה כלכלית מלאה מתעכבת, או שהרשם קובע סכום גבוה ממה שהצעתם.
שאלות נפוצות על צו תשלומים
מתי אפשר להגיש בקשה לצו תשלומים?
לפי סעיף 7א לחוק ההוצאה לפועל, חייב שלא יכול לשלם מגיש בקשה לצו תשלומים תוך 20 ימים מהמצאת האזהרה, או במועד אחר שנקבע בה. דף השירות של הרשות מתאר את הבקשה בטופס 233 כבקשה שמגישים אחרי שחלפה תקופת האזהרה, ובתוך התקופה מפנה לחקירת יכולת אצל רשם, שגם בה נקבע סכום חודשי. בכל מקרה, אל תחכו: לפי סעיף 7ג(ב), חייב שלא מילא אחרי האזהרה ולא הגיש בקשה לצו תשלומים עלול להיחשב משתמט, אלא אם נתן הסבר סביר.
מה הסכום המינימלי לתשלום חודשי?
לפי דף השירות, סכום המינימום החודשי בבקשה לצו תשלומים הוא 150 ₪. מומלץ לשלם כבר את התשלום הראשון בסכום שאתם מציעים, ולא פחות מ-150 ₪, ולצרף את הקבלה לבקשה.
לכמה זמן אפשר לפרוס את החוב?
לפי סעיף 7א1 לחוק ההוצאה לפועל, חוב של עד 100,000 ₪ אפשר לפרוס עד 3 שנים, וחוב גבוה מזה עד 4 שנים. הרשם מוסמך להאריך בעוד עד 3 שנים, כלומר עד 6 או 7 שנים, ובוחן שוב את היכולת לשלם. בהסכמת הזוכה והחייב אפשר גם תקופה ארוכה יותר.
האם צו תשלומים מבטל את העיקולים?
לא אוטומטית. הרשות מציינת שתשלום חלקי לא עוצר הליכי גבייה, ושכדי לעכב או לבטל הליכים צריך להגיש בקשה נפרדת. אחרי 3 תשלומים רצופים לפי הצו אפשר לבקש הכרה כ"חייב משלם", שמעכבת עיקולי משכורת, עו"ש ומיטלטלין ומימוש עיקול רכב.
איך משנים צו תשלומים קיים?
באותו טופס: טופס 233 — "בקשה למתן צו חיוב בתשלומים או שינוי צו חיוב בתשלומים", או באזור האישי בקוד בקשה 50. מסבירים מה השתנה, למשל פיטורים, ירידה בהכנסה או הוצאה רפואית, ומצרפים מסמכים עדכניים.
אפשר לבקש צו תשלומים בתיק מזונות?
בתיק מזונות שפתחה זוכה פרטית אי אפשר לבקש לשנות את התשלום החודשי השוטף, אבל אפשר לבקש פריסה של חוב מזונות עבר. בתיק שפתח המוסד לביטוח לאומי יש טבלת פריסה ייעודית, ואפשר לבקש פריסה אחרת בטופס 233.
האם הגשת בקשה לצו תשלומים עולה כסף?
לא. לפי דף השירות של הרשות, הבקשה ניתנת ללא עלות.